היום הלכתי לבקר את סבתא שלי בבית החולים. כשהגעתי כבר היו שם שתי בנותייה (הדודות שלי) ובעלה (סבא שלי). אחרי התעניינות קצרה במצבה וסקירה של מה-היא-עברה-ומה-עוד-היא-צריכה-לעבור עברנו אנחנו לשיחת חולין:
דודה א', מגלה את הקעקוע בתדהמה: מה זה? מתי עשית את זה? זה מכוער…
אני: לדעתי זה מהמם
דודה ב': זה גורם לך להראות כמו צ'חצ'ח, אני לא אוהבת את זה זה מכוער
אני: חושב: את מתבלבלת עם אבא שלי שבגיל 17 הוריד את הכיפה, נהיה חילוני והלך עם מכנסי פדלופון אדומים, חולצה מכופתרת שחורה ופוסטר של מייק בראנט בחדר – זה צ'חצ'ח, אני, אני עפר לרגליו, רק לפני שלוש שנים גילית את אריס סאן
ואומר: אני מקווה שאת הקעקוע השני תאהבי יותר
דודה א': מה?!? יש לך עוד אחד, לפחות הוא לא גדול כמו זה?
אני: השני בדרך והנוכחי קטן לעומתו
דודה ב': מה יהיה איתכם, אתה יודע שגילו שהנקודות שבהן מניחים תפילין זה בדיוק הנקודות שלוחצים עליהם ברפואה הסינית בדיקור ושיאצו?
אני: נראה לי שהרפואה הסינית קדמה למנהג הנחת התפילין… (בדקתי את זה: תפילין נכנסו במאה ה- 12 לספירה, הדיקור והרפואה הסינית מתועדים כבר במאה השלישית לפני הספירה ב: "ספר הרפואה של הקיסר הצהוב")
ותודה לאלכסיי מקיפוד.
סבא נכנס לחדר: ניב'לה בוא רגע אני צריך לדבר איתך
אני: כן סבא יקירי
סבא: תגיד, מה, כלומר, איך מתקדמים העיניינים של הגיור…
אני: ה מה של המי?!?
סבא: הבנתי מאבא שאלכס לא יהודיה והבנתי ממך שזה רציני ו…
אני: לא יהודייה + זה רציני = גיור? מתמטיקה אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי… וחוץ מזה האבא יהודי, אלכס כאן מגיל 8, כשיש לי שאלות בשפה העברית אני פונה אלייה, היא למדה בתיכון בתל-אביב ועשתה צבא מלא כולל מילואים פעמיים בשנה זה לא מספיק טוב לנו?
סבא: והבנתי שהאח הוא רב במוסקבה, הוא לא יכול לגייר?
אני: יכול. זה תהליך קומפלט, שנה-שנתיים גיור + מציאת חתן יהודי כשר שומר מצוות. אני מניח שהיא תכתוב לי, הרי אחרי הכל בשביל מה הומצא האינטרנט?
סבא: אבל אם זה רציני היא לא תוכל לעשות את זה?
אני: אתה כנראה לא מבין אבל אנחנו לא הולכים לעבור תהליך שאנחנו לא מאמינים בבסיס שלו בצורה הכי עמוקה שיש, יהודי לא יותר טוב מסתם ישראלי ולהפך
סבא: אבל זה יצור בעיות עם הילדים
אני: איזה בעיות?
סבא: בעיות
אני: משהו קונקרטי?
סבא: בגיל 13 כולם יצחקו על הילד שלא עושים לו בר מצווה…
אני: אנחנו לא בפלסטינה של שנות החמישים ובגיל 13 אני מקווה שנוכל לטייל כל המשפחה לאנשהו במקום להוציא כסף על אולם + דג מלוח + נשיקות רטובות מהדודות
סבא: אתה עוד תשנה את דעתך
אני: אני רק מתחזק מיום ליום בחילוניות שלי, דרך ארץ קדמה לתורה ותורה שמקטלגת איזה אדם טוב יותר מאדם אחר היא לא התורה שלי
סבא: יש לנו בבית כנסת מלא בני ארבעים שהתפכחו וחזרו בתשובה אתה עוד תחזור בך אני יודע ותגיד, למה עשית את הקעקוע? זה תרבות רעה, זה מכוער
אני: למה אתה לובש חולצה לבנה בשבת? כי אתה חושב שזה יפה. גם אני עשיתי את זה כי אני חושב שזה יפה
סבא: ולא העירו לך על זה? שזה לא יפה?
אני: כל פעם מעירים לי על זה. אומרים שזה יפה. נכון שהעיר הזו מדהימה?
30 שנה אחרי והוא נראה בדיוק אותו הדבר. הלוואי עלי...
והנה דוגמה "קטנה" למשהי ששילבה בין האהבה שלה לסבא-סבתא והאהבה שלה לקעקועים:
מזל שיש לנו משפחה גם בקליפורניה אם אי פעם אני אסע להתקעקע אצל Kat von D
וואו. כבוד. כבוד כבוד.
החלמה מהירה לסבתא יפה.
ואם לשפוט מהתמונה שלך עם סבא יצחק, גם אתה, לאחר 30 שנה, לא השתנית הרבה
Imagine there's no Heaven
It's easy if you try
No hell below us
Above us only sky
Imagine all the people
Living for today
Imagine there's no countries
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace
tdc, הקעקוע שלך- אחד היפים (והמקוריים) שראיתי.
ואתה עצמיך הכי מדהים בשבילי
tdc = אגב
D:
הגר – הפכתי מילד בלונדיני ופוליני לילד עם זיפים שחורים…
סשה – יאפצי יאפצי בלו!!!
טוב, אז מסתבר שאני חולה על הכתיבה שלך גם בנוסף לתמונות
רכשת עוד מעריצה
אחד מרגש יצא לך שם!
וואיי ניבש, איזה פוסט.
הדס –
ענבל – תודה!
ג'ולזי – …