פעם הייתי 052-2312559. זה היה המספר שלי ואפילו היו כמה אנשים שזכרו אותו בע"פ! מאז האריקסון שלי (ואני מדבר על האריקסונים הקטנים עם האנטנה והקליק-קליק שלוחצים על המקשים) התחלף לנוקיה ואז שוב לנוקיה ולבסוף שוב לנוקיה אך הפעם היה מדובר במספר 054, או בקיצור אורנג', רחמנא לצלן.
למעבר הייתה סיבה אחת שהלכה לפי העיקרון הישראלי המפורסם: מה שבחינם… יותר טעים! כן, זה היה טלפון מהעבודה שבסופו שידרגתי אותו לנוקיה נוסף (הרביעי במספר) כזה שהטלפון בו הוא שולי אבל הוא מצלם בן-זונה וגם משמיע לך את שלומי שבן ואהובה עוזרי ואפילו יש בו wifi אם בא לך לבדוק סטטוסים של פייסבוק במדבר, בקיצור – אמריקה.
למרות המספר החדש ולמרות שלא השתמשתי יותר בעליל בסלקום שלי, היה לי קשה להפרד ממנו. אז נכון הוא שכב במגירה ואח"כ שודרג להיות שעון מעורר אבל לך תדע מתי תזדקק למספר נוסף. החזקתי ככה כמעט שלוש שנים וכשסוף סוף נגמרו לי כל ההתחיבויות על הסלקום, התקשרתי לשירות הלקוחות וביקשתי לדעת אם אפשר לשמור את הקו בלי שום תוכנית בידיעה כשאני כן אתקשר יום אחד זה יעלה לי משהו בסביבות 18.90 לדקה. הנציג אמר לי שכן, יש תוכנית כזו שזה בלי תוכנית, אבל אם יום אחד אני ארצה לצאת מהאין תוכנית יש קנס כספי לא מבוטל.
אני כנראה מזדקן, אחרת אני לא יכול להסביר את כל אותן הדוגמאות בזמן האחרון שבהן העדפתי את ההיגיון על פני הנוסטלגיה. אמרתי לו תודה, לקחתי את סשה ופרדי והלכנו למרכז השירות של סלקום להיפרד רשמית.
מעניין מי קורא את המיילים שנשלחים אלייך...
את המכתב הבא קיבלתי היום (שבועיים אחרי) בדואר ורק רציתי לומר כמה דברים:
1. בבקשה עמוס, את המספר הראשון אף פעם לא שוכחים.
2. בחבר'ה קוראים לי ניבוס. תרגיש חופשי, ניב שמשון זה רשמי מידי.
3. גם ניבשון הולך.
4. גם אני אשמח לשמור על קשר: nivshon [at] gmail [dot] com ודרך אגב זה גם הפייסבוק שלי. (אתה בא היום למסיבה בבלוק?)
5. קצת עשית עליך גוגל ומסתבר שאתה תותח ואפילו הפכת את אל-אל לחברה רווחית.
6. אני מחפש עבודה.
בברכה,
ניב שמשון.
