אי שם בשנת 1999 כשהשתחררתי מהצבא, אבי החליט שביחד עם אחיו הם קונים אופנוע ים. עד כאן משבר גיל הארבעים וחמש לגיטימי לחלוטין. מה שהם לא הבינו שזה אף פעם לא נגמר רק באופנוע ים.
קנית אופנוע ים ===> צריך עגלה שתסחוב אותו ===> הרכב הישן כבר חלש מידי לסחוב את העגלה ===> צריך ג'יפ ===> צריך בית פרטי עם חנייה כפולה.
לקח להם שנה כדי להבין את זה ואני חייב לציין שמאוד נהנתי בשנה הזו. למה אני מספר את כל זה? ובכן, אתמול ביקרתי את בת-דודתי הגר. הגר איחלה לי בהצלחה עם הבלוג וסיפרה לי שהוא כבר בגוגל רידר שלה. בגוגל מה שלך שאלתי? והתשובה לא איחרה לבוא…
הגר: מה? איך אתה קורא את כל הבלוגים שלך?
אני: מז'תומרת? יש לי כמה בלוגים במועדפים.
הגר: מה אנחנו ברברים? במועדפים?!?
אני: למה ברברי? זה בתיקייה על הסרגל של הדפדפן (הא! נראה אותה עונה על זה)
הגר: אלוהים ישמור, ואתה כל הזמן בודק מה השתנה?
אני בבושת פנים: כן…
הגר: תקשיב לי ותקשיב לי טוב, בתור בלוגר מתחיל אתה הולך לקרוא מלא בלוגים (אני: אני חייב?) ולכן אתה חייב לסדר את הכל בגוגל רידר.
אני: טוב.
ולכן, היום בבוקר, מובטל וטוב לב יצאתי אל הדרך:
פעם היה רק פליקר וזה הספיק לי ===> אחרי שנה הגיע פייסבוק ===> רציתי עוד קצת לכתוב אז פתחתי בלוג ===> ננזפתי ע"י הרשויות ולכן אירגנתי לעצמי גם את הרידר של גוגל ===> מצאתי את עצמי מחפש בכוח דברים להכניס לרידר שלי.
טכנולוגייה. באמת שאני מת עלייך… הקסם הכי גדול של המאה העשרים ואחת מבחינתי הוא לצלם תמונה בפלאפון ולשלוח אותה ישירות לפליקר אבל לפעמים אני קצת שואל את עצמי אם בסה"כ אני רוצה לכתוב קצת ושייקראו, לצלם קצת ושיסתכלו אני באמת זקוק לפליקר, פייסבוק, יוטיוב, טוויטר, בלוג, גימייל, גוגל קלנדר, גוגל רידר, גוגל טאסקס וגוגל טראנסלייט? התשובה מבחינתי היא… כן.
מוקדש באהבה לבת-דודתי הגר שמשון.
