הפליקריסט הראשון

"הזמן החולף (קורות חיי) מותיר משקעים הנערמים:

תצלומים, ציורים, עטים צבעוניים שהתייבשו כבר מזמן,

חולצות, כוסות שאבדו וכוסות שמורות בפיקדון, אריזות של סיגרים,

קופסאות, מחקים, גלויות, ספרים, אבק וקישוטים:

אני מכנה את זה נכסי"

ז'ורז' פרק

את ז'ורז' פרק גיליתי לפני שמונה שנים. חיפוש זריז בויקפדיה יספר על אחד מחשובי הסופרים שידעה צרפת, אבל אני התחברתי אליו בגלל התיעוד האובססיבי שלו של חייו וסביבתו הקרובה. אם תרצו: הפליקריסט הראשון. לשבת בבתי קפה ולרשום דפים על גבי דפים רק בשביל לשמר את החיים, להשאיר סימנים, לא לסמוך על המוח שיזכור אלא לרשום כל פרט בהתנהלות היומיומית זו עבודה מתישה ובהחלט לא פשוטה, בוודאי לא נוחה כמו היום. אם מסייה פרק היה מצוייד בעט ובלוק כתיבה המתעדים של היום מצויידים במצלמות, לפטופים ובעשרות אתרים שמעניקים תמיכה מושלמת לכל פירור של מידע שברצונם לשמר\לחלוק.

באותו היום לפני מספר שנים שקיבלתי סמס מאימי שאומר: "ידיעה על מחבל בכפר סבא אל תתקרב לשם" זה הטריד אותי אבל לא כמו הפחד מפני הלא נודע האמיתי – למה השרת של פליקר לא עובד?

האיום האמיתי מבחינתי הוא לא האיום האירני אלא הפחד מפני קריסת חוות השרתים של פליקר אי שם בארצות הברית של אמריקה.

5 סיבות למה אני ככ אוהב את האתר הזה:

1.

כי לפעמים לא התמונה הכי יפה היא זו שמגיבים עליה הכי הרבה

2.

כי לא חייבים להעלות רק תמונות

3.

כי יום אחד תמצא את עצמך במילנו עם חברים שהכרת בפליקר

4.

כי לעשות שטויות ולצלם אותם זה כיף

5.

כי לפעמים רוצים להגיד למישהי שאוהבים אותה